רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי במנורת הכנסת
לידההמחצית הראשונה של המאה הראשונה לפני הספירה
פטירהשלהי המאה הראשונה
מקום פעילותירושלים, יבנה, ברור חיל
דורדור ראשון לתנאים
בית מדרשבית הלל
רבותיוהלל הזקן ושמאי הזקן
חבריורבי אלעזר בר צדוק, רבי חנינא בן דוסא
תלמידיורבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל, רבי אלעזר בן ערך, רבי עקיבא, אלישע בן אבויה, רבן גמליאל דיבנה, רבי נחוניה בן הקנה

רבן יוחנן בן זכאי[1] (חי במאה ה-1 לספירה) היה, לפי מסורת חז"ל, מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. המחקר המודרני ממעיט מאוד בהשפעה שהייתה לאנשי יבנה בפועל על יהודי ארץ ישראל. לפי המסורת, התואר "רבן" ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, על אף שלא השתייך למשפחת נשיאי בית הלל הזקן.[2] הוא היה תלמידם של הלל ושמאי[3], ועל פי המסופר במדרש חי מאה ועשרים שנה.[4]