רבי יהודה הנשיא
English: Judah ha-Nasi

רבי יהודה הנשיא
לידה135
יהודה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה217 (בגיל 82 בערך)
ציפורי, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
דורדור חמישי ואחרון לתנאים
בית מדרשבית הלל, בית רבי עקיבא
רבותיורבן שמעון בן גמליאל, רבי שמעון, רבי יהודה, רבי מאיר, רבי אלעזר בן שמוע
חבריורבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי אלעזר ברבי שמעון
תלמידיורבן גמליאל ברבי, רבי חייא, רבי ינאי, רבי אושעיא, רבי אפס, רבי יהושע בן לוי, רבי חנינא בר חמא, לוי, בר קפרא, רב
אביורבן שמעון בן גמליאל
צאצאיםרבן גמליאל ברבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהמערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים. לפי מסורת חז"ל, נולד רבי יהודה הנשיא בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, בין השנים 135 ל-137 לספירה. מנערותו למד מפי רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה בר אילעי, רבי אלעזר בן שמוע, וכן מפי אביו, רבן שמעון בן גמליאל. נפטר בסביבות שנת 220. רבי יהודה חי בטבריה[1], בבית שערים[2] ובציפורי[3]. על פי חלק מהמסורות נקבר בבית שערים ועל פי אחרות בציפורי. על שמו רחובות בערים רבות בארץ, ביניהם שדרות הנשיא בחיפה.

תאריך לידתו

בתלמוד הבבלי נאמר: "כשמת רבי עקיבא נולד רבי, כשמת רבי נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה נולד רבא, כשמת רבא נולד רב אשי, ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו"[4]. על פי דברים אלו מקובל לקבוע שרבי נולד בזמנן של גזרות השמד או בסמוך להן, בסביבות שנת 135 לספירה[5]. קביעה זאת מסתמכת גם על מדרש המובא בתוספות[6]: "כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה". אולם הרב אהרן היימן והרב יצחק אייזיק הלוי הקדימו את לידתו של רבי לפחות לשנת תל"ד לשטרות (122 לספירה) בגלל שהם מקדימים את מותו של רבי לסביבות שנת 193 וידוע שרבי הגיע לגיל שיבה. כמו כן, הרב יצחק אייזיק הלוי מביא ראייה להקדמת לידתו של רבי מהתוספתא בסוכה[7] המספר שרבי נתלווה לרבי אלעזר בר רבי צדוק בלכתו להקביל את פניו של רבי יוחנן בן נורי[8]. בהתאם לתארוך זה קובע היימן שהגרסה הנכונה לאימרה בבבלי היא "עד שלא מת רבי עקיבא, נולד רבי"[9]. מנגד, ההיסטוריון צבי גרץ איחר את לידתו של רבי לשנת 150 לערך, על סמך הטענה שאביו רבן שמעון בן גמליאל היה ילד בימי מרד בר כוכבא[10].

ייחוסו

על פי מספר מקורות בתלמוד הבבלי, היה רבי בנו של רבן שמעון בן גמליאל[11] במסכת הוריות מסופר על מחלוקת בין רבן שמעון בן גמליאל ורבי מאיר ובסופו כתוב[12]:

מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך

התייחסותו של רבי בדבריו לבנו ל"כבוד בית אביך" מתפרשת שרבן שמעון בן גמליאל היה אביו של רבי.

מסורות מימי הגאונים ממשיכות קו זה ומציינות את רבי כבנו בכורו של רבן שמעון בן גמליאל וכמי שלמד אצל חכמי הדור של אביו, בהם רבי יהודה, רבי מאיר ורבי אלעזר בן שמוע. בכך היה רבי ממשיך שושלת הנשיאים של בית הלל. ייחוסו זה של רבי נתקבל על ידי החוקרים כמעט ללא עוררין. על כך שרבי היה נצר להלל הזקן מעידים שמות צאצאיו, הכוללים שוב ושוב את השמות גמליאל ושמעון, ואף את השם הלל, שמות מובהקים של שושלת הלל הזקן.

אולם הועלתה הסברה שרבי כלל לא היה בנו של רבן שמעון בן גמליאל. סברה זאת מסתמכת על מספר מקורות, בהם התוספתא במעשרות[13], המצוטט גם בירושלמי[14], בו אומר רבי: "רואה אני את דברי מדברי רבן שמעון בן גמליאל", ללא ציון כלשהו שמדובר באביו. כן נטען, שהיות רבי יעקב בן קורשי רבו העיקרי של רבי[15] – מעיד שהוא לא היה בן הנשיא, לו נאה ללמוד מרב מהשורה הראשונה. כן מובאים הדברים המייחסים את רבי כ"ארי בן שועל" לעומת רבי אלעזר ברבי שמעון המיוחס כ"ארי בן ארי". על פי סברה זאת, המקורות הבבליים שנמנו לעיל הם בבליים ומאוחרים ואינם משקפים את מוצאו של רבי[16].

על פי המדרש היה רבי צאצא של בית דוד (דרך בנו של דוד, שפטיה בן אביטל) מצד הנקבות, אך מצד אביו היה משבט בנימין[17].

פטירתו

הדעה הרווחת היא שרבי נפטר בשנת 220 או אף מעט לאחר מכן. דעה זאת נסמכת על כך שאיגרת רב שרירא גאון קובעת את ירידתו של רב לבבל בשנת תק"ל לשטרות (219 לספירה) ובהתאם לדברי הבבלי בסנהדרין שרבי, נתן לרב הסמכה כאשר ירד לבבל. אולם הלוי לא קיבל הוכחה זאת וטען שההסמכה נתנה שנים רבות קודם לכן כשרב ירד לבבל באופן זמני[18]. לשיטתו של הלוי, קביעת פטירתו של רבי ל-219 אינה אפשרית מכיוון שמוסכם על הכל שתחילת ימי האמוראים היא בסביבות שנת 226 ולא ניתן להלום תקופה כה קצרה בין פטירת רבי לתחילת תקופת האמוראים. בהתאם לכך קובעים הלוי והיימן את פטירת רבי לסביבות שנת 194[19]. ההיסטוריון צבי גרץ העריך שרבי נפטר בסביבות שנת 210[10], הגם שבמקום אחר הוא כותב שרבי נפטר ב-219.